החלטה בתיק הפ"ב 30904-09-12

1.         לפני "בקשה דחופה להכרזה על פקיעת הצווים הזמניים" אשר הוגשה ביום 18/10/12.

2.         ביום 11/10/12 ניתנה החלטה ולפיה ניתן  צו עיקול זמני.

בסעיף 4 להחלטה מיום 11/10/12 נקבע, כי בתוך 4 ימים ימסור המבקש למשיב במסירה אישית העתק הבקשה על נספחיה, ההחלטה, כתב ההתחייבות והערבות וכן ההחלטה מיום 11/10/12.

נקבע, כי הצו יפקע עפ"י האמור בתקנה 370 לתקנות.

3.         המבקש טוען, כי צווי העיקול פקעו בשל העובדה שלא הומצאו למבקש במסירה אישית לא בתוך שלושה ימים כפי שנקבע בתקנה 370 לתקסד"א ולא בתוך ארבעה ימים כפי שקבע בית המשפט בהחלטה מיום 11/10/12 ונטען, כי עד ליום הגשת הבקשה לא הומצאו המסמכים במסירה אישית.

בתצהיר התומך בבקשה ציין המבקש, כי המסמכים לא הומצאו לו במסירה אישית עד ליום 17/10/12 ועל כן הוא נאלץ לגשת למשרד ב"כ המשיב ולאסוף את המסמכים למרות שצו העיקול כבר ניתן ביום 11/10/12.

4.         ב"כ המשיב בתגובתו מבקש לדחות את הבקשה. הוא מציין, כי צו העיקול לרבות הבקשה על נספחיה, כתב ההתחייבות והעתק ההודעה על הפקדת הערבות בקופת בית המשפט נמסרו למבקש במסירה אישית במועד ובהתאם להחלטה מיום 11/10/12.

המבקש עם בא כוחו התייצבו במשרד ב"כ המשיב ביום 17/10/12 וקיבלו את כל המסמכים הנדרשים. (וגם המבקש עצמו בסעיף 12 בתצהירו ציין, כי הוא אסף את המסמכים כלומר - אין ממש באמור בבקשה ולפיה עד עצם הגשת הבקשה הוא לא קיבל את המסמכים).

ב"כ המשיב מציין, כי צו העיקול ניתן ביום 11/10/12 אך היה זה יום חמישי והצו נמסר למשרד ב"כ המבקש רק ביום 15/10/12.

אמנם, ב"כ המבקש ידע ביום 14/10/12 - יום ראשון כי הצו ניתן ולא רק ביום שני כאשר קיבל את הצו, אך אם נלך לחומרא ונספור את המועדים החל מיום 14/10/12, אזי נמסרו המסמכים למבקש במועד ואף יום קודם לפני המועד שבו קבע בית המשפט בצו.

לתגובה צורף תצהיר של מתמחה ממשרד ב"כ המשיב אשר הצהיר כי הוא שוחח ביום 16/10/12 עם המבקש ובא כוחו על מנת לברר, להיכן הם מעדיפים שהמסמכים יישלחו אליהם. ב"כ המבקש הודיע, כי הוא מבקש לשלוח שליח למחרת בבוקר כדי לאסוף את החומר ולמחרת הגיע המבקש וביקש לקבל את המעטפה עם המסמכים.

המבקש התבקש לחתום על כך שהוא קיבל את המסמכים, סירב, לאחר מספר דקות הוא הגיע עם בא כוחו לאסוף את החומר. המבקש המתין מחוץ למשרד ובא כוחו חתם על כך שהוא קיבל את המסמכים.

5.         בתשובה לתגובה חוזר שוב ב"כ המבקש על טענותיו בנוגע לפסיקתא שניתנה (אשר עניינה יידון במסגרת בקשה אחרת שהוגשה).

            מציין, כי הוא אמנם לקח את המסמכים ,אך לו ידע שמדובר במסמכים הנוגעים לצו זמני שניתן במעמד צד אחד, הרי שלבטח הוא לא היה מבצע את מלאכתו של המשיב ולא היה לוקח את המסמכים בעצמו.

6.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א)         ההחלטה בדבר מתן צו עיקול ניתנה ביום 11/10/12. יום חמישי בשעות הצהריים כעולה ממערכת נט המשפט.

הצו ממילא לא נכנס לתוקף לפני שמופקדת הערבות אשר נקבעה בסעיף 3 להחלטה.

מן הידוע גם לב"כ המבקש, שמזכירות בית המשפט אינה מקבלת קהל ביום חמישי אחר הצהריים ,ביום שישי בבוקר וביום שבת (אלא אם כן מדובר בענייניים דחופים במיוחד והבקשה מובאת בפני שופט תורן) מכאן נובע כי צו העיקול יכל להיכנס לתוקפו לא לפני יום ראשון בבוקר - 14.10.12 אז הופקד הפקדון.

ב)         ההחלטה ניתנה אמנם ביום 11/10/12 אך הצו נכנס לתוקפו רק ביום 14/10/12.